1/2
2019
"בזמן הקצר שהיה לי העונג לשהות במחיצתו יכולתי פעמים אחדות – ירשה־נא לי לומר לו זאת – להתבונן מתוך התפעלות שאין מלים בפי להביעה, התפעלות אין־קץ, בצלו היפה של אדוני, הצל היפה הזה שאדוני מטיל בשמש כמתוך בוז אצילי קל, בלי לתת עליו את דעתו, הצל הנהדר הזה שבכאן, לרגליו של אדוני. יסלח־נא לי על בקשתי שהיא אמנם בקשה נועזת. אולי יתרצה לי אדוני ויסכים להפקיד בידי את הצל הזה שלו."
הצל, אדלבֶּרט פון שַׁאמיסוֹ